פראנק מרטין (טקסט: הוגו פון הופמנסטל)

טקסט: הוגו פון הופמנסטל
1.
הבא הנשף אל קיצו
וכולם עזבו את אולמי?
האכן לא נשארה לי כל עזרה?
האם, אם כך, אני אדם אבוד?

בודד לגמרי בעולם,
האם אמנם נחרץ כבר גורלי?
האם הוא שם כבר הפך אותי
לעירום ועריה, חסר אונים?

כאילו כבר שכבתי בקברי
בעוד שדמי החם עדיין בעורקיי
ומשרתים עדיין סרים למשמעתי
ובתים רבים, ואוצרות ברשותי?
קדימה! צלצלו בפעמוני האש!

אתם, המשרתים, אל תתמהמהו בבית,
בואו כולכם אליי החוצה!
אני חייב לצאת מהר למסע,

וזאת עליי לעשות ברגל ולא ברכב,
כל הפמליה חייבת לבוא איתי
ואת ארגזי האוצרות שלי
עליהם לסחוב עמם.

המסע יהיה קשה כמלחמה,
לכן זקוק אני מאוד לאוצרות.

2.
הו אלוהים, כמה חרד אני מפני המוות.
זיעת הפחד שוטפת אותי מרוב מצוקה
האם היא יכולה לרצוח את הנפש בגופנו?
מה היה איתי לפתע?
הרי תמיד בשעות קשות
מצאתי לי איזו נחמה,
מעודי לא הייתי עזוב לגמרי,
מעולם לא הייתי שוטה עני ומסכן.
תמיד נמצאה לי איפשהו נקודת אחיזה
שאותה תפסתי לי בכוח.
האם אמנם אזלו כל כוחותיי
והכרתי כבר משובשת,
עד שבקושי זוכר אני
מי אני: כל-אדם 
 כל-אדם העשיר תמיד,
הנה ידי, הנה בגדי,
והנה שם בזה המקום
הנה כספי, זה אוצרי
שבעזרתו תמיד, בכוח,
השגתי לשעשועי כל דבר.
עכשיו הוטב לי, בראותי אותו
ישר לידי, בהישג יד.
כשאני יכול להימצא לידו
לא אכפת לי מזוועות וחרדות.
אך אויה לי, הרי אני מוכרח ללכת לשם,
לפתע מתחוור לי הדבר.
השליח היה כאן, הזימון ניתן.
עכשיו נותר לקום וללכת לשם.
לא בלעדיך, אתה חייב לבוא אתי,
איני משאיר אותך מאחורי בעד שום הון שבעולם.
אתה חייב עכשיו לעבור לבית אחר
אם כך קום, ומהר החוצה!

3.
(כל-אדם, כל-אדם, האם אתה שומע?)

נדמה כאילו מישהו קרא,
הקול היה חלש,
ובכל-זאת ברור
יעזור לי האל, רק שלא תהיה זו אמי.
היא כבר זקנה ושברירית,
הייתי רוצה שהמראה ייחסך ממנה.
הו, רק בזאת רחם עליי,
עשה שזו לא תהיה אמי! 
4.
כך רציתי ללכת לאבדון מוחלט
באשר בכל יישותי
אין נימה אחת שלא זועקת
מחרטה כוססת וצער פראי
חזור! ואי אפשר
לשוב!
ואל תחזור אף פעם!
זוועה ועינוי!
כאן לא חיים פעם שניה!
עכשיו יודע החזה הפלוח
כפי שלא ידע מעולם,
מה משמעות המלים הללו:
שכב לארץ ומות, יומך הגיע!

5.
כן! אני מאמין: כזאת הוא עשה,
את זעם האב הוא שיכך,
השיג ישועת נצח לבני האדם
ולמען זאת מת על הצלב.
אך יודע אני, מזאת תצמח תועלת
רק למי שקדוש הוא וטוב:
בעמל טוב ואדיקות
יקנה לו אדם חיי נצח.
אך ראו, כזה הוא עמלי:
צברתי הר של חטאים
אשר עליי רובץ בכזה כובד
עד שאלוהים אינו יכול עוד לרחם עליי,
באשר הוא הצדיק שאין משלו.

6.
הו אל נצחים! הו פני אלוהים!
הו דרך צדיקים, הו אור שמימי!
כאן בשעתי האחרונה אני זועק אליך,
קינה יוצאת מפי.
הו מושיעי, בקש-נא מהבורא
שבסופי ירחם עליי,
כאשר יריבו שבאופל דוחק את השעה
והמוות באימה מהדק את החבל על צווארי,
עשה שנשמתי תעלה למעלה.
וגם זאת, מושיעי, עשה-נא בהשתדלויותיך
שאגיע לעמוד לימינו,
ובתפארתו אלך.
עשה שתתקבל תפילתי,
בזכות כך שאתה מתת על הצלב,
ובכך קנית את נשמות כולנו